בינואר 2021, נכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: "תקנות סדר הדין החדשות") והן מחליפות את תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין הישנות").
תקנות סדר הדין החדשות מכילות 180 תקנות לעמת תקנות סדר הדין הישנות שהכילו 532 תקנות. לא רק המספר הוא הקובע, אלא ניתן להבין בנקל כי צמצום סעיפי הדין בתקנות מהווה ניסיון של המחוקק להקל על הדין הקיים במשפט האזרחי.
הצורך להקל על הפרוצדורה שהייתה קיימת ערב כניסתן לתוקף של התקנות סדר הדין החדשות, נבע מהעומס שהיה בבתי המשפט השונים, סדרי דין שאומנם היו רשומים בדין, אולם הפרקטיקה החליפה אותם, הליכי משפט שהיו מיותרים ו/או לא מצאו את מקומם באולמות בית המשפט.
לא רק ענייני פרוצדורה, אלא תקנות סדר הדין החדשות מכילות את הצורך לפשט את הליכי המשפט, להתייעל בתוכם ולהתריע את המנסים להתמהמה בתוכם.
ערב כניסתן של תקנות סדר הדין החדשות, המצב היה כי הליך משפטי שנפתח, סיומו יהא בערכה גסה – כשנתיים אחריו- כתבי טענות, תצהירי עדות ראשית מטעם התובע/ים, לאחר זמן מסוים (בפרקטיקה זה היה בדרך כלל 45-60 יום) תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע/ים, קביעת דיון הוכחות (יומן השופטים עמוס עד מאוד ולעיתים יהא זה למעלה מחצי שנה מיום דיון קדם המשפט), סיכומים מכל צד ופסק דין. אלה הם הליכים ארוכים מאוד. ההליכים הארוכים "והמסע" שהצדדים נאלצו לעבור, הוביל לאי אמון במערכת בית המשפט, בסדיקת הצדק באופף מעל היכללי בית המשפט.
המטרות שהוצבו לנגד המחוקק בעת חקיקת תקנות סדר הדין החדשות הן- ודאות דיונית, הליך הוגן וראוי, מניעת סרבול ההליך האזרחי שלעצמו, צמצום זמני משפט והשבת האמון במערכת בית המשפט.
לעשות סדר בדין ולא ליצור סדרי דין רבים. כך למשל- בתקנות סדר הדין הישנות היה הליך של "טען ביניים", "אבעיה" המרצת פתיחה, סדר דין מקוצר וכו'. כעת- בתקנות סדר הדין החדשות- בהליך האזרחי יהא אחד מן השלושה- תביעה אזרחית או סדר דין מהיר (עד 75,000 ₪) או תביעה לפינוי מושכר.
המועדים השתנו והכל על מנת להגיע לצדק ולסיום תוצאה בצורה המהירה ככל ואפשר-
כתב תשובה לכתב ההגנה היה בעבר עד 15 ימים מיום ההמצאה, כיום 14 ימים מיום ההמצאה. בקשה שהוגשה בכתב, בעבר- אוטומטית היה מקנה אפשרות עד 20 ימים מרגע המצאת הבקשה, כיום- אם החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה- תוך 20 ימים. תצהירי עדות ראשית – בעבר הגישה הייתה כי ראשית, מגיש התובע ולאחר מכן הנתבע (בין 45-60 ימים מיום הגשת התובע), כיום- יגישו התובע והנתבע ביחד, ככל והורה להם בית המשפט להגיש תצהירי עדות ראשית בכתב (סדרך כלל במחוזי- הליכים מורכבים יותר מהליכים בשלום).
כמו כן, בעבר לא היו הצדדים מחויבים לדון טרם הדיון המקדמי. סעיפים 34-35 לתקנות סדר הדין החדשות מחייבות את הצדדים ובא כוחם לדון בשני מפגשים לפחות בטרם הדיון בבית המשפט ולנסות להגיע להבנות בגין המחלוקות הקיימות בין הצדדים ואף אולי להגיע לפשרה/ ישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט.
הדיון המקדמי נועד לבעלי הדין להיערך לקראת התביעה, ללבן את יריעת המחלוקות בניהם ואף לתחם ולצמצם אותם תוך גילוי הדדי ושקיפות מרבית כאשר כל השיחה לעצמה כמובן לא חסויה בפני בית משפט, אדרבא- רק לאחר שני מפגשים לפחות, בא כוח הצדדים יודיעו לבית המשפט על ההליך שהתקיים ומה תוצאותיו באמצעות טופס 4 לתקנות סדר הדין החדשות.
אין עוררין, כי זהו שינוי עצום עבור עורכי הדין המתמחים בליטיגציה אזרחית, אולם עורכת הדין ניקול עוזרי חוגי, המתמחה בליטיגציה אזרחית, רואה זו כדרך חדשה לשינוי מהותי וטכני בעולם המשפט האזרחי, אשר יגולם בסוף עבור הלקוחות אשר רוצים לסיים את משפט הצדק- מהר ככל האפשר.
לייעוץ ומידע נוסף מוזמנים לפנות אלינו- משרד עורכי דין- ניקול עוזרי חוגי. משרד המתמחה בתחום ליטיגציה אזרחית על כל גווניו.
*** כותבת המאמר- עורכת הדין ניקול עוזרי חוגי. כל הזכויות שמורות לעו"ד ניקול עוזרי חוגי
*** אין באמור לעיל כדי להוות חוות דעת משפטית, אין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ע"י עו"ד הבקיא בנושא, ואין בכך כדי להוות המלצה לעשיית פעולה משפטית או הימנעות מעשייתה.
